ביטול הברחת נכסים בפשיטת רגל (מידע משפטי)

ביטול הברחת נכסים נדרש לא פעם, לאור הנזקים שיכולים להיגרם בעקבות הברחה או הענקת נכסים על-ידי חייבים בפשיטת רגל. מהברחת נכסים עלולים להיפגע בעלי החוב (נושים), צדדים שלישיים ואף החייבים עצמם. בית המשפט מוסמך לבטל הברחת נכסים במקרים מסוימים. במדריך זה עורכת דין מומחית לדיני חדלות פירעון ממשרדנו תסביר על התהליך והדרישות המשפטיות לצורך כך.

עורכי הדין ממשרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחים בדיני פשיטת רגל וחדלות פירעון. משרדנו מספק מענה משפטי מקיף, ומסייע ללקוחותיו לצלוח את הליכי פשיטת הרגל ולהגיע לשיקום כלכלי. עורכי הדין ממשרדנו מנוסים מאוד בייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל ומתן ליווי משפטי מקיף עבורם לאורך כל שלבי ההליך.

מה הנזקים האפשריים כתוצאה מהברחת נכסים?

הברחת נכסים היא העברה של נכסים (כגון דירה, רכב וכיו״ב) או כספים בבעלות חייבים לצדדים שלישיים (משפחה, חברים, מכרים, חברות פיקטיביות וכיו״ב), שעה שאין באפשרותם לעמוד בכיסוי חובותיהם. הסברנו באופן כללי על הברחת נכסים והסנקציות בעקבותיה במאמר נוסף שהתפרסם באתרנו. במדריך קצר זה נתמקד בפגיעה הקשה שעלולה להיגרם לחייבים, לנושים ולצדדים שלישיים בעקבותיה. 

מהברחת נכסים עלולים להיפגע קודם כל בעלי החוב (הנושים), אשר עלול להיווצר מצב שבו הם לא יזכו לפירעון של החובות בסופו של דבר. מעבר לכך, היא עלולה לפגוע בחייבים עצמם. זאת לאור כך שכתוצאה מפעולת ההענקה של נכסים, החייבים נותרים למעשה עם אותו היקף של חובות, אך עם פחות נכסים או כספים בידיהם על מנת לפרוע את חובותיהם. להלן נסביר על פתרון מרכזי לכך, בדמות פניה לבית המשפט בבקשת ביטול הברחת נכסים.

פניה לבית המשפט בבקשת ביטול הברחת נכסים – יתרונות וחסרונות

חוק חדלות פירעון (המהווה החוק העדכני אשר עוסק בפשיטת רגל של יחידים) מסמיך את בית המשפט לבטל פעולות המהוות הברחת נכסים והענקת נכסים במהלך הליכי פשיטת רגל. חשוב לדעת כי בית המשפט מוסמך לעשות זאת אף באופן רטרואקטיבי. כלומר, לקבוע כי פעולת העברת נכסים שכבר נעשתה, בטלה. לעיתים מדובר בפעולות שנעשו מספר שנים קודם לכן. אם בית המשפט יאשר את הבקשה, הדבר ימנע את התוקף של פעולת העברת הנכסים ויקדם חלוקה הוגנת שלהם באמצעות הליכי פשיטת הרגל. כאן טמון היתרון המרכזי שבפניה לבית המשפט עם בקשה זו.

מנגד, פתרון זה עלול בעצמו ליצור בעיות משפטית. אם, לדוגמה, חייב העביר נכס שהיה רשום על שמו לצד שלישי (קרוב משפחה, חבר וכד׳), ופעולת ההעברה בוטלה, הדבר יעמיד את הצד השלישי בבעיה. ייתכן שאותו צד שלישי שקיבל את הנכס או הכספים, כלל לא ידע על כך שהדבר נעשה מתוך מטרה של החייבים לחמוק מתשלום חובותיהם, ובמקרים אלה הדבר יהיה מאוד לא הוגן כלפיו. על אף זאת, החוק קובע דרכים להתמודדות עם בעיה זו, ולכן ניתן לומר כי במקרים המתאימים, היתרונות שבפניה לבית המשפט עולים על החסרונות. 

כיצד פועל התהליך של הגשת בקשת ביטול הברחת נכסים?

החוק כולל למעשה שני מסלולי ביטול. מסלול אחד הוא ביטול פעולות המהוות הברחת נכסים. מסלול נוסף הוא ביטול פעולות המהוות העדפה של נושים ספציפיים על פני אחרים, או פעולות אשר פוגעות במצבת נכסי החייבים באופן שיקשה על הגשמת מטרת הליכי פשיטת רגל בסוף התהליך (החזר מירבי של החובות לנושים). אף שאין הוראות ספציפיות לגבי השאלה מי מוסמך להגיש בקשות כאלה, לרוב הדבר נעשה על-ידי הנאמן בהליכי פשיטת רגל. זאת כחלק ממילוי תפקידו לפעול לכינוס נכסי החייבים. מכל מקום, צדדים להליכי פשיטת הרגל, ואף מי שאינם צדדים להליך, יכולים לפנות ישירות אל בית המשפט בבקשה לביטול הברחת הנכסים.

כאשר מדובר בפעולה המקנה עדיפות לנושה או נושים מסוימים, החוק קובע 3 תנאים אשר בהתקיימם בית המשפט רשאי לבטל את הפעולה: (1) החייב היה במצב של חדלות פירעון בעת שהתבצעה ההענקה של נכס או פעולת העברת הנכס (כלומר, שסך התחייבויותיו עלה על סך הנכסים שהיו בבעלותו כבר באותו מועד); (2) ההעברה גרמה לפירעון גדול יותר של חוב כלפי נושה ספציפי או מספר נושים ספציפיים; (3) הפעולה בוצעה בין 3 חודשים לפני מועד ביצוע הפעולה לבין מועד הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים. 

כאשר מדובר בנושה שהוא קרוב של החייב, החוק מאפשר לבקש ביטול פעולות אשר נעשו עד שנה לפני מועד הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים. קיימים חריגים שונים, אשר בהתקיימים הפעולות הנ״ל לא יבוטלו. למשל, כאשר התקבלה תמורה הולמת בעד הפעולה. כך גם כאשר פירעון החוב לא עלה על סך של כ-4895 ש״ח, או כאשר מדובר על פירעון חוב מזונות לפי פסק דין. 

החוק מאפשר לבטל גם פעולות שהובילו לגריעת נכסים מהקופה אשר נועדה לשמש להחזר חוב לנושים בהליכי פשיטת רגל (ומכונה ״קופת הנשיה״). וזאת במקרים בהם החייבים היו במצב של חדלות פירעון, הפעולה התבצעה עד שנתיים לפני הבקשה לצו פתיחת הליכים (או 4 שנים כאשר היא נעשתה לטובת קרוב של החייב) ונעשתה ללא תמורה, או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין. 

אם הפעולה גרעה מהקופה ובוצעה במטרה להבריח נכסים, החוק מאפשר לבטלה גם אם החייב לא היה חדל פירעון באותה תקופה, ובלבד שהפעולה נעשתה בתקופה של 7 שנים לפני פתיחת ההליכים והסתיימה במועד מתן הצו לפתיחת הליכים. בהכרעה בבקשות אלה, בית המשפט רשאי להביא בחשבון אם מי שהועברו אליהם נכסים במסגרת פעולה זו קיבלו אותם בתום לב. 

מה התוצאות של ביטול הפעולות ומה קורה כאשר נגרם נזק לצדדים שלישיים כתוצאה מביטול פעולת הברחת נכסים?

אם בית המשפט יורה על ביטול הפעולה, הנכס יועבר לקופת הנשיה, כך שבסוף ההליך ניתן יהיה לחלקו בין הנושים. במקרים בהם השבת הנכס לא אפשרית, או שהיא אינה צודקת בנסיבות העניין, בית המשפט מוסמך לקבוע כי ישולם שווי הנכס על-ידי מי שלטובתו בוצעה הפעולה, כפי שיורה בית המשפט. 

לעניין הנזקים שנגרמים על-ידי צדדים שלישיים, מלבד האפשרות לפנות לבית המשפט בנושא, החוק קובע עקרון לפיו כי אין לגרוע מהזכויות של צדדים שלישיים שקיבלו לאחר ביצוע פעולה זכות בנכס בתום לב ובתמורה. עם זאת, מומלץ כי מי שעלולים להיפגע בעקבות ביטול פעולת הברחת נכסים יפנו לייעוץ משפטי על מנת לוודא כי אכן זכויותיהם יישמרו.

צרו קשר עם המומחים שלנו לדיני פשיטת רגל וחדלות פירעון 

לכל שאלה או צורך בייעוץ בנושא ביטול הברחת נכסים, או הליכי פשיטת רגל באופן כללי, תוכלו לפנות לעורך דין ממשרדנו, המתמחה בדיני חדלות פירעון. נשמח להסביר לכם מה האפשרויות העומדות בפניכם לצורך התמודדות עם כל עניין הנוגע להליכים אלה. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון או כתובת המייל המופיעים מטה.